#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סא. במה תלויה מח' התנאים אם צריך לקרות את השם על מעשר עני של דמאי 1) לרב יוסף 2) לאביי? 	"1) האם טבל ודאי שהופרשו ממנו כל המעשרות ולא הופרש ממנו מעשר עני נחשב טבל או לא.<br>2( לכו""ע הוי טבל. ונחלקו האם לא נחשדו על מעשר עני של דמאי כיון שממון עניים הוא מפרישים ואינם נותנים כי לא חוששים לגזל או שאינם רוצים לטרוח ולכן אינם מפרישים."	מכות יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סב. 1) האם לר""ש לוקים על אכילת כל שהוא קמח טבל ומדוע 2) ומתי חשיב בריה לרבנן? "	"1) לרב ביבי בשם ר""ל אינו לוקה אלא על חיטה שהיא כברייתה, ועל קמח לוקה רק בכזית. לרבי ירמיה בשם ר""ל וכן מפורש בברייתא לוקה, שלר""ש כל שהוא למלקות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן, וכתב רש""י שהלכה למשה מסיני היאנו.<br>2( התוס' (ד""ה ורבנן) כתבו שכל שאובד שמו כשנחתך הוי בריה <sup>נז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נז.  ו הריטב""א כתב שחשיב בריה רק כשיש בה שלשה דברים, האחד דבר שיש בעצמו רוח חיים, והשני שהוא אסור מתחילת ברייתו כגון שרץ וכיוצא בו, ולאפוקי נבלה וטריפה וכיוצא בו, ושיהיה דבר שכולו גוף מחובר ושאילו נחתך אין שמו עליו.</span>"	מכות יז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סג. במה חמורים זה מזה 1) ביכורים ומעשר שני 2) תודה ושלמים -ומעשר שני 3) בכור - ותודה ושלמים 4) חטאת ואשם<br>- בכור 5) עולה - וחטאת ואשם? 	"1) ביכורים אסורים לזרים. מעשר שני אסור לאונן וביכורים מותרים לר""ש.<br>3( תודה ושלמים טעונין מתן דמים ואימורין לגבי מזבח. מעשר שני טעון כסף צורה בפדיונו.<br>4( בכור קדושתו מרחם. תודה ושלמים טעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק.<br>5( חטאת ואשם קדשי קדשים. בכור קדושתו מרחם.<br>6( עולה כליל. חטאת ואשם מכפרי ועוד שיש בהם שתי אכילות."	מכות יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד. לרבא לדעת ר' שמעון זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה 1) אלו חמשה איסורין עובר 2) על אלו מהם לוקה ואלו איסורא בעלמא ומדוע? 	"1) אוכל חוץ לחומה. אוכל לפני זריקה. זר שאכל קדשים. אוכל חוץ לקלעים. אוכל עולה ואפי' כהן ולאחר זריקה ובפנים.<br>2) לרש""י (ד""ה ה""ג מיהדר) אוכל חוץ לחומה ואוכל לפני זריקה לוקים. והשאר איסורא בעלמא. שאם נכתב לא תוכל לאוכלם היינו יודעים לאו על אוכל חוץ לחומה ומכך שחזרה התורה ופירטה כאילו חזרה וכתבה לאו לכל אחד, ואם אינו ענין לחוץ לחומה תנהו ענין ללפני זריקת דמים. לתוס' (ד""ה איסורא) אוכל חוץ לחומה ואוכל עולה ואפי' כהן ולאחר זריקה ובפנים שאם נכתב לא תאכל לאוכלם היינו יודעים לאו על האיסור שהתחדש בעולה, ומכך שחזרה התורה ופירטה כאילו כתבה לאו לחוץ לחומה בכל אחד.<br>והשאר איסורא בעלמא.לר""י (שם) לוקה על כולם,שהייתור מועיל שילקו על כל האיסורים הנלמדים בק""ו <sup>נח</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נח.  ו הרמב""ן כתב שלוקים על כולם, שמהפירוט נלמד איסור חדש בכל אחד וכולם הוקשו זה לזה ועל היקש לוקים. ובפי' ראשון כתב דלוקה על חוץ לחומה ועל חוץ לקלעי ם, שהפסוק על אוכל קדשי ם חוץ ממקומם, והשאר איסורא בעלמא .</span>"	מכות יז: - יח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו. האם הנחה וקריאה בביכורים מעכבת וכמה תנופות היו? 	"לרבי יהודה הנחה לא מעכבת. לרבנן ]לרש""י היינו ראב""י, ולתוד""ה ומאן היינו ת""ק דר""י[ הנחה מעכבת. ולכו""ע אם הפרישם קודם לחג ועבר עליהם החג ירקבו שקריאה מעכבת, שכל שאינו ראוי לקריאה קריאה מעכבת. ואם הפריש והביא מהחג ועד חנוכה או גר אינו צריך לקרות.<br>לר""ע ולר""ש קריאה מעכבת, לחכמים קריאה אינה מעכבת.<br>כתבו התוס' (שם) שלד""א בן יעקב שתי תנופות היו לד' יהודה היתה תנופה אחת ולת""ק דר' יהודה לא היתה תנופה כלל <sup>סב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סב.  ו הריטב""א כתב שבספרי תני שהיו שתי תנופות ו הרמב""ם ובעלי הלכות כתבו שהיתה רק תנופה אחת .</span>"	מכות יז. - יט.ותוס'		
